תוספתא סוטה (ליברמן)
אבשלום בשערו מרד, שנ' וכאבשלום לא היה איש יפה וגו' ובגלחו את ראשו וגו', לפיכך לקה בשערו. ר' יהודה הנשיא אומ' אבשלום נזיר עולם היה, ואחד לשנים עשר חדש היה מגלח, שנ' ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא ואשלם וגו' כי נדר נדר עבדך וגו'. ר' נהוראי אומ' אחד לשלשים יום היה מגלח, שנ' והיה מקץ ימים לימים וגו'. ר' יוסה אומ' כל ערב שבת היה מגלח, שכן דרך מלכים לגלח מערב שבת לערב שבת, כמה שנ' בכהנים וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו וגו', ושקל את שער ראשו מאתים שקלים באבן המלך, מה שאין בני טבריה ובני צפורי מגלחין כן. ולפי שבא על עשר פלגשי אביו, לפיכך נתלו בו עשר לונכיות, שנ' ויסבו עשרה נערים וגו'.